שעון דיגיטאלי מול שעון אנלוגי
המהפכה הדיגיטאלית שהחלה בשנות השמונים של המאה ה-20, לא פסחה על תעשיית השעונים העולמית.
טכנולוגיה חדשנית זו, השיקה יכולת הצגת השעה (ושאר מאפיינים) באופן דיגיטאלי נומרי בשעון , בספרות
שהתחלפותן ממשמעת את אופן מעבר הזמן.
למה אם כן, לא נעלם מהעולם לגמרי שעון המחוגים המסורתי?
הסיבה נעוצה במאפיין ייחודי של שעון מסוג זה שיתרונו הקדום נשתמר עד לימינו אנו.
הצורה בה שעון מחוגים (גראפי) מציג את השעה, מספרת לנו לא רק על מיקומינו הגשמי בזמן הווה, אלא גם על
מיקומינו ייחסית לשאר היום.
כלומר, כשאדם מביט בשעון דיגיטאלי הוא מקבל ערך חד-ערכי באשר לזמן המדוייק בשעה. לעומת אדם המביט
בשעון מחוגים המקבל תמונה תלת-מימדית באשר למיקומו ייחסית ליום.
על אף פי כן, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה בתחום השעונים, המבססת את עצמה בתחום הספורט
והמחנאות.
שעון אמנם נשאר נאמן למדיום הדיגיטאלי, אולם סיגל הוא לעצמו יכולות מדידה ששעון גראפי רחוק
מלבצע.
למשל: אדם העושה ספורט באוריינטציה של הרזיה, יכול כיום למדוד בשעון שלו את כמות הקלוריות שאמור הוא
"לשרוף" באימון. מסוגל הוא גם לגעת בכל זמן נתון את דופק הלב ולערוך אף בדיקת א.ק.ג באמצעות שעון.
ישנו אף שעון המסוגל לערוך יומן פעילות ספורט אותו אפשר לערוך על בסיס שבועי וחודשי.
בנוסף, ישנו שעון המסוגל לנווט בשטח בעזרת מצפן דיגיטאלי לבדוק מה יהיה מזג האוויר בהמשך באמצעות מד
ברומטרי. למדוד גבהים בעזרת מד אלטיטוד ועוד.
כיום, עדיין ניתן למצוא שעוני יוקרה המשמרים את שיטת מדידת הזמן העתיקה, אולם כתמיד, תחום הטכנולוגיה
ימשיך לנשוף בעורף המסורת
